אבחנת דופק ברפואה הסינית 

פעמים רבות כאשר אני בוחן דופק של מטופל אני נשאל מדוע אינני מסתכל על מחוגי השעון או האם אני סופר את מספר פעימות הלב במשך דקה. כאשר אני עונה, שכלל אינני סופר את מספר הפעימות, המטופלים תוהים ?לשם מה בוחנים את הדופק אם לא לשם בדיקת קצבו?? התשובה לכך מעט ארוכה ומורכבת, מכיוון שעל פי הרפואה הסינית הדופק יכול לשקף מספר גדול מאד של תפקודי הגוף, איבריו וחומריו החיוניים (דם, צ?י, נוזלים) ולא רק את קצב הפעימות. אנסה להבהיר במעט את אחת משתי שיטות האבחון החשובות ביותר אך גם הקשות ביותר ברפואה הסינית, אבחון דופק.שילוב של אבחון דופק עם אבחון לשון מספק לרופא המאבחן מידע רב על תפקוד הגוף ובעיקר על אי סדירויות בתפקודו התקין ברגע האבחון.

אופיו של הדופק

ההגדרה של הדופק המאובחן ברפואה כוללת בתוכה את קצב הדופק (מהירות וסדירות) אך גם את עובי הפעימה, אורכה, עוצמתה, היותה על פני השטח או נסתרת (עומק), האם היא מחליקה בקלילות בעורק או מתחככת בדופנותיו, אורך העורק בו ניתן לחוש את הדופק, האם הוא רך או נוקשה ועוד מספר תחושות שניתן להגדירן בעזרת דימויים בלבד (עור תוף, גבעול בצל וכדומה).

הדופק מושפע בעיקר משלושה גורמים - המשאבה השולחת את מנת הדם, מסלול התנועה של מנת הדם ואיכות מנת הדם. הדופק נוצר על ידי כיווץ של שריר הלב על כן קצב הכיווץ (מהירות), עוצמתו וסדירותו (מרווח קבוע בין פעימות) מצביעים לרב על מצבו של הלב. לאחר כיווץ של חדרי הלב נשלח הדם להפצה בגוף דרך עורקי הדם כך שגם לעורקים יש השפעה על פעימת הדופק. גמישות העורקים והיותם פתוחים או חסומים יכולה להשפיע על אופי פעימת הדופק. נפח מנת הדם הנשלחת בכל פעימה משפיע על עובי הפעימה, עוצמתה (התנגדותה ללחץ האצבעות במהלך חישת הדופק), היותה על פני השטח או חבויה עמוק בקרבת העצמות ומלאותה (אינה חלולה כגבעול הבצל).

מלבד שלושת הגורמים הללו ישנם גם גורמים סביבתיים שביכולתם להשפיע על הדופק. ראשית קיימת השפעה של עונות השנה על הדופק. השפעה זו קשורה בין היתר גם למזג האויר והטמפרטורות השוררות מחוץ לגוף. חום וקור משפיעים על כלי הדם ומביאים להרחבתם או התכווצותם בהתאם. כיווץ של כלי הדם יורגש כמתח ונוקשות של הדופק ואולי אף הצרה שלהם ואילו התרחבותם תורגש על ידי עובי הפעימה ורכות הדופק. מצב נפשי משפיע גם כן על כיווץ והתרחבות של כלי הדם. כאשר אדם נמצא בלחץ נפשי מתח שרירי הגוף גדל ומשפיע בין היתר על מתח העורקים.

הדם ופעימת הדופק

כאמור שפע או חוסר של דם במנת הדם שבפעימה משפיע על תחושת הדופק על כן חשוב להבין ממה מורכב הדם וההשפעות הישירות על מנת הדם בפעימה. בסוף הרשומה "תהליך היצירה של צ'י, דם ומודעות" תיארתי בכלליות את תהליך היווצרות הדם ואת הקשר ההדוק שבין הדם והצ'י. מכיוון שהדם נוצר מצ'י על כן כל פגיעה ביצור צ'י בגוף משפיעה על יצירת הדם וירידה בנפח הדם בדופק. גם פגיעה בנוזלי הגוף תביא לפגיעה בנפחו של הדם מכיוון שהדם נוצר משילוב בין צ'י (מזין) ונוזלי הגוף. אם כן אפשר לראות שעל ידי חישת הדופק ניתן לחוש את כמות הדם ובעיות הקשורות בייצור הדם, הצ'י ונוזלי הגוף.

מלבד השפעה של צ'י מזין ונוזלים על יצירת מנת הדם בדופק ישנן שתי השפעות נוספות של צ'י על הדופק. בקאנון הפנימי נאמר שהצ'י המזין זורם בתוך הדופק ואילו הצ'י המגן זורם מחוץ לדופק (למטה, תמונה שמאלית). מכיוון שאופיו של הצ'י המגן הוא כינוס פנימה ביכולתו למנוע זליגה של הדם אל מחוץ לכלי הדם. כח כינוס זה יוצר לחץ מבחוץ כלפי פנים על פני עורקי הדם ועל כן הדופק ירגיש הדוק. חולשה של צ'י בגוף מחלישה את הצ'י המגן וכח הכינוס נפגע, כך שהדופק ירגיש חלש ומפוזר. צ'י נוספים שמשתתפים בדופק הם צ'י החזה (Zong Qi) וצ'י הלב אשר דוחפים את הדם בתוך כלי הדם. חולשה בצ'י החזה או בצ'י הלב תתבטא בחולשה ביכולת הדחיפה של מנת הדם בדופק ועוצמת הפעימה תחלש.

מכיוון שכמו כל דבר ביקום גם בדם ישנם היבטים של יין ויאנג ניתן לזהות בדופק חוסר איזון בין שני היבטים מנוגדים ומשלימים אלו. היאנג שואף לעלות למעלה ובמצב תקין היין, השואף לרדת למטה, מאזן אותו ועל כן מנת הדם בדופק מאוזנת באמצע העורק. כאשר מופיעה חולשה באחד משני ההיבטים הללו הדם יטה לצד החזק. כך כאשר היבט היין נחלש יטה הדם לצוף מעלה והדופק יורגש במגע קל יחסית אך בלחץ רב על העורק הוא יעלם או יחלש. מצד שני כאשר יש חולשה של יאנג תשקע מנת הדם בדופק מטה והדופק לא יורגש במגע קל על גבי העורק אלא רק תחת לחץ. על סמך שוני זה בין עוצמת הדופק בהיבט שטחי לבין היבט עמוק ניתן לזהות חוסר איזון בין יין ויאנג.